פסק-דין בתיק דמ"ש 30692-05-10

1.         התובע עבד כמנהל עבודה אצל הנתבעת מ-1.7.2009 ועד 8.12.2009. התובע טוען כי פוטר שלא כדין, וכי על הנתבעת לשלם לו דמי הודעה מוקדמת על פי האמור בהסכם שנחתם בין הצדדים ביום 30.6.2009. התובע מוסיף כי על הנתבעת לשלם לו דמי כלכלה, הפרשות לקרן השתלמות ודמי הבראה. כמו כן נתבע החזר ניכוי בסך של 1,000 ש"ח משכר העבודה של חודש נובמבר 2009, והפרשות לביטוח מנהלים עבור חודש דצמבר 2009. 

            הנתבעת מכחישה את זכאותו של התובע לכל הסעדים הנתבעים, ואף הגישה תביעה שכנגד  בגין דוחו"ת חניה שהושתו על הנתבע שכנגד, ובגין שימוש חריג ברכב.

2.         נדון בטענות הצדדים על פי הנושאים שיפורטו להלן.

3.         האם פוטר התובע שלא כדין?

התובע טוען כי פוטר שלא כדין, באופן שרירותי, ובלא הסבר מניח את הדעת לגבי נסיבות פיטוריו. הנתבעת טוענת כי התובע פוטר בשל ליקויים בתפקודו, אשר התבררו במהלך סיור באתר הבניה שהתקיים ביום 8.12.2009, וכן בשל שימוש חריג שעשה ברכב החברה שהועמד לרשותו, ובשל היעדרויות בלתי מוסברות מאתר הבניה.

התובע מכחיש מכל וכל את כל טענות הנתבעת, וטוען כי אינו יודע כלל מדוע פוטר. מקובלת עלינו גרסת הנתבעת כי התובע פוטר בשל כשלים בתפקודו אשר התבררו במהלך סיור שנעשה באתר הבניה. עדות מנהל הנתבעת מר שגיב, ומנהל הפרויקט מר ואדים מקרוב בעניין זה היו אמינות (ע' 8 ש' 30-32, ע' 9 ש' 1-20). התובע אישר כי אכן פוטר בתום הסיור, אך התחמק ממתן תשובות לשאלות שנשאל בעניין הליקויים שנתגלו במהלכו, וטענתו כי אינו יודע מדוע פוטר אינה אלא היתממות (ע' 4-5). יתר על כן, התובע זומן למשרדי הנתבעת כדי לשמוע את הטענות נגדו, אך הציב תנאים מוקדמים, ולמעשה סירב להתייצב לפגישה (ע' 11 ש' 30-31).

לפיכך יש לדחות את טענת התובע כי פוטר שלא כדין. התובע פוטר בשל כשלים בתפקודו, ובשל ליקויים שנתגלו באתר הבניה בשל כך.

4.         דמי הודעה מוקדמת

התובע פוטר על אתר ביום 8.12.2009, ולטענת הנתבעת בשל שימוש חריג ברכב שהועמד לרשותו יש לשלול ממנו את דמי ההודעה המוקדמת. בסעיף 7 להסכם העבודה בין הצדדים (צורף לכתב התביעה המתוקן, להלן - הסכם העבודה) נקבע כי הנתבעת תעמיד לרשות התובע רכב, תישא בכל הוצאות אחזקתו, ושווי השימוש שיחול על העובד, יגולם על ידי הנתבעת. חומר הראיות שהוצג לפנינו מצביע על כך  שהתובע אכן עשה שימוש חורג ברכב שהועמד לרשותו, ונסע מעל 2,000 ק"מ בחודש. מקובלת עלינו במלואה טענת הנתבעת כי התובע הודיע בעת חתימת ההסכם כי הוא נוסע פעמיים בשבוע בתל אביב, כדי להבהיר מהו היקף השימוש ברכב שייעשה (ע' 6 ש' 21-23) . משמע, שהרכב ניתן לתובע לשימוש סביר, ובהתחשב בכך שמקום מגוריו אינו רחוק מאתר הבניה. השימוש שעשה התובע ברכב חורג משימוש סביר. על כך ניתן ללמוד בין היתר גם מתגובת התובע אשר הדגיש כל העת כי הסכם העבודה אינו מגביל את השימוש ברכב. עם זאת, הן השימוש החריג ברכב והן הליקויים בתפקודו של התובע אינם מצדיקים שלילת דמי הודעה מוקדמת מן התובע. יש לזכור כי התובע פוטר מעבודתו בשל התנהלותו זו. פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת נשללים מעובד רק בגין מעשים חמורים ביותר, ומעשי התובע כמפורט לעיל אינם נמנים עמהם, ואין הצדקה  לשלול מן התובע את דמי ההודעה המוקדמת.

בין הצדדים בענייננו נחתם הסכם עבודה ביום 30.6.2009 (נספח א' לכתב התביעה המתוקן). בסעיף 10(א) להסכם נכתב כי:

"החברה רשאית להפסיק את עבודתו של העובד בהודעה מוקדמת

של 30 (שלושים) יום מראש".

אמנם על פי הוראות חוק הודעה מוקדמת זכאי התובע לתקופת הודעה מוקדמת בת 5.3 ימים בלבד, ואולם בין הצדדים נעשה הסכם. אין כל מניעה כי צדדים להסכם עבודה יסכימו ביניהם על תנאים משופרים מאלה שהחוק מחייב לתיתם.

משכך, על הנתבעת לשלם לתובע דמי הודעה מוקדמת על פי הסכם העבודה. על פי תלושי השכר שצורפו לכתב התביעה המתוקן שכרו של התובע היה בסך של 7,000 ש"ח (ראו גם סעיף 6 להסכם העבודה).

לפיכך על הנתבעת לשלם לתובע דמי הודעה מוקדמת בסך של 7,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2010.

5.         ניכוי שלא כדין מן השכר

בחודש נובמבר 2009 נוכה משכרו של התובע סך של 1,000 ש"ח. הנתבעת מאשרת כי כך אמנם היה, אך טוענת כי הסכום נוכה בגין השימוש החריג ברכב (סעיף 26 לכתב ההגנה השני). סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 מפרט מה הן הניכויים שניתן לנכות משכר העבודה. הניכוי שניכתה הנתבעת משכרו של התובע אינו נכלל בהם. הסכם העבודה אינו מתיר אף הוא לנכות ניכוי ממין זה משכרו של התובע. ולא הובא לידיעתנו כי הנתבעת הודיעה לתובע בכתב על הניכוי.

לפיכך על הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,000 ש"ח בגין ניכוי זה משכרו. עם זאת, משנקבע כי התובע אכן עשה שימוש חריג ברכב,  ומאחר שהיתה שנויה מחלוקת של ממש בין הצדדים, רואים אנו לנכון להפחית את פיצוי ההלנה בגין ניכוי זה לשיעור של הפרשי הצמדה וריבית. לפיכך ישולם הסכום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2010.

6.         דמי הבראה, דמי כלכלה, הפרשות לקרן השתלמות לתשלום ביטוח מנהלים עבור חודש דצמבר 2009